כשאני שואלת בסדנאות מה עוזר לאנשים להרגיש טוב יותר בתקופות של עומס, אחת התשובות שחוזרות שוב ושוב היא:
להיות בטבע.
הליכה ליד הים, ישיבה בגינה, יציאה לפארק או שהייה במקום ירוק גורמות לרבים להרגיש שמשהו בהם מתחיל להירגע.
זו אינה רק תחושה אישית. מחקרים מצביעים על קשר בין שהייה בסביבה טבעית לבין הפחתה בתחושת המתח, שיפור ברווחה ולעיתים גם שינויים במדדים גופניים הקשורים לסטרס. ההשפעה אינה זהה אצל כולם, ולכן נכון לראות בטבע כלי תומך כחלק מאורח חיים בריא, ולא פתרון יחיד.
אבל עצם היציאה החוצה אינה תמיד כל הסיפור.
אפשר ללכת לאורך החוף, לשבת מתחת לעץ או לצאת למסלול, ובמשך כל הזמן להמשיך לנהל בראש את אותן שיחות, דאגות ורשימות משימות.
הגוף נמצא בטבע, אבל תשומת הלב עדיין במקום אחר.
הטבע נותן לקשב מקום אחר לנוח בו
רוב שעות היום הקשב שלנו נדרש לעבוד באופן ממוקד.
אנחנו קוראים, מחליטים, מגיבים, מסננים מידע ועוברים במהירות בין משימות. גם כשאיננו עושים מאמץ גופני, כל אלה דורשים מאיתנו משאבים ותשומת לב.
בסביבה טבעית אנחנו פוגשים גירויים מסוג אחר. תנועת העלים, שינויי האור, קולות הציפורים, ריח האדמה או מגע החול מושכים את תשומת הלב בעדינות, בלי לדרוש מאיתנו לפתור דבר.
יש תיאוריות מחקריות המציעות שסביבות טבעיות עשויות לתמוך בהתאוששות מעומס קשבי, משום שהן מפנות את הקשב באופן שונה מהסביבה היומיומית. גם אם המחקר בתחום עדיין ממשיך להתפתח, הוא מחזק את ההבנה שהמפגש עם הטבע משפיע לא רק על מצב הרוח, אלא גם על האופן שבו הקשב שלנו פועל.
החושים מחזירים אותנו לרגע הזה
כשאנחנו שקועים במחשבות, חלק גדול ממה שמתרחש סביבנו כמעט אינו מגיע למודעות.
הטבע מזמין אותנו להפנות את תשומת הלב אל מה שהחושים פוגשים:
- לצבעים שסביבנו.
- לקולות הציפורים או גלי הים.
- לריח האדמה, הצמחייה או האוויר.
- למגע הרוח על העור.
- לתחושה של החול, האבן או גזע העץ.
כאשר תשומת הלב עוברת אל החושים, המחשבות אינן בהכרח נעלמות. הן פשוט מפסיקות להיות הדבר היחיד שממלא את המרחב.
אנחנו חוזרים לרגע אל מה שקורה עכשיו.
זה אינו ניסיון להכריח את עצמנו להירגע, אלא דרך פשוטה להפנות את הקשב למה שנמצא מולנו.
כאן נמצא בעיניי ההבדל בין לצאת לטבע לבין להיות נוכחים בטבע.
לא צריך לחכות לטיול גדול
המפגש עם הטבע אינו חייב להיות חופשה, מסלול ארוך או נסיעה רחוקה.
גם שהייה קצרה וחוזרת במקום טבעי יכולה להיות חלק מאורח חיים בריא ותומך.
פארק ליד הבית, גינה, חוף הים, שביל עם עצים או אפילו כמה דקות של ישיבה בחוץ יכולים להספיק.
העיקר אינו רק להגיע לשם, אלא לאפשר לעצמנו לפגוש את המקום דרך החושים.
תרגול קצר
בפעם הבאה שאתם יוצאים למקום טבעי, הקדישו כמה דקות בלי טלפון ובלי מטרה נוספת.
עצרו ושאלו את עצמכם:
- מה אני רואה עכשיו?
- אילו קולות אני שומע?
- איזה ריח נמצא באוויר?
- מה אני מרגיש על העור?
- במה הגוף שלי נוגע כרגע?
אין צורך למצוא תשובות מיוחדות.
אפשר גם לבחור חוש אחד בלבד ולהקדיש לו דקה אחת של תשומת לב.
לפעמים, דווקא הרגעים הקטנים האלה מאפשרים לנו להיות פחות עסוקים במה שעובר בראש, ויותר נוכחים במה שקורה סביבנו.
הטבע אינו מעלים את המציאות
הטבע אינו פותר את מה שמחכה לנו בבית, אינו מבטל דאגות ואינו מחליף טיפול או תמיכה כאשר הם נדרשים.
אבל הוא יכול לאפשר לנו הפוגה מהאופן שבו אנחנו נושאים את המציאות.
הטבע לא משנה את המציאות שלנו. הוא יכול לשנות את המקום שממנו אנחנו פוגשים אותה.
ולפעמים הדרך לשם מתחילה בדבר פשוט מאוד:
לצאת החוצה, להאט מעט, ולאפשר לחושים לפגוש את מה שכבר נמצא סביבנו.
איך המפגש עם הטבע והפניית הקשב לחושים יכולים לתמוך בהפחתת מתח וברווחה
לָמָּה אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים אַחֶרֶת כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַּטֶּבַע?
המאמר נכתב מתוך כוונה לעורר מודעות לגוף, לנפש ולחיבור שביניהם.
המידע בו נועד להשראה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או טיפולי מקצועי.
